פתיחת סתימות בעלי

עלי הוא יישוב גדול שנפרש על כמה גבעות, והבתים בו בנויים במפלסים. בפועל זה אומר שקווי הביוב עוברים מרחקים לא קטנים ובשיפועים משתנים, ובקטע שבו שיפוע תלול הופך לכמעט מאוזן הפסולת מאטה ומתחילה להצטבר. משם הדרך לסתימה קצרה. גם קטע שהיה תקין בעבר יכול לשקוע ולשנות זווית. לכן בעלי הבירור מתמקד לא רק בכלי שנעצר אלא במיקום שלו ביחס לשאר הבית.

בבית מפלסים בעלי סתימה נותנת סימנים לפני שהיא מתפרצת: מים שיורדים לאט בכיור, קול בועות באסלה כשמפעילים את המקלחת, וריח שעולה מהניקוז התחתון. כשכמה כלים מפסיקים להתנקז יחד, זה כבר הקו המשותף, והמים שגולשים אינם נשארים בקומה שבה קרתה התקלה אלא יורדים למפלס שמתחת. הפתיחה נעשית דרך פתח ביקורת או שוחה, ואחריה בודקים זרימה מכל הכלים המושפעים בכל המפלסים.

עלי נמצא רחוק יותר מבסיס העבודה, ולכן ההגעה מתואמת בשיחה ואינה מובטחת בדקות, אבל סתימה פעילה מטופלת בכל שעה כולל בלילה. עד אז לא כדאי לשפוך חומרים כימיים, הם שוחקים את הצנרת ואת האטמים ולרוב אינם מזיזים סתימה שיושבת בקו החיצוני. מה שכן עוזר לאורך זמן זה למנוע: שמן לפח, מסננת לשיער במקלחת ומגבונים שאינם נזרקים לאסלה, גם כשכתוב עליהם מתכלים.