קווי ביוב, שוחות ותשתיות חוץ ברבבה

בבנייה עצמית ברבבה, תשתית הביוב נקבעת הרבה לפני שרואים אותה. ברגע שהמצע הודק, הצנרת הונחה והחצר רוצפה, כל תיקון הופך לעבודת פירוק. לכן השלב הנכון לקבוע את מסלול הקו, את הקוטר, את השיפוע ואת מיקום השוחות הוא בזמן עבודות העפר. החלטה טובה בשלב הזה חוסכת שנים של סתימות חוזרות ושל חפירות בחצר שכבר הושלמה במלואה.

הרחבות ברבבה מוסיפות חדרי רחצה ולעיתים מטבח נוסף לקו שהונח בזמנו למבנה קטן יותר. לפני שמחברים בודקים אם הקטע הקיים בכלל מתאים לעומס החדש: מה הקוטר שלו, מה מצב הצנרת ומה השיפוע בפועל. לפעמים החיבור פשוט, ולפעמים עדיף להחליף את המקטע שבין הבית לשוחה בזמן שהשטח ממילא פתוח, במקום לחזור אליו אחרי שהכול נסגר. ההחלטה הזאת מתקבלת בשטח, אחרי בדיקה של הקטע הקיים ולא לפי הנחה.

אנחנו מסמנים לבעל הבית ברבבה את מיקום השוחות בסיום העבודה, כדי שהמידע הזה לא יאבד. שוחה שקבורה מתחת לדשא או לריצוף ואיש אינו זוכר איפה היא, שווה בערך כמו שוחה שלא נבנתה כלל. מכסה בגובה הפיתוח, במקום שאפשר להגיע אליו בקלות, הוא מה שהופך בדיקה עתידית לפעולה קצרה במקום לחפירה מנחשת ברחבי החצר. גם מסלול הקו עצמו נרשם, כדי שעבודה עתידית תתחיל מנקודה ידועה.